'סולידריות בעולם מתפרק': הכרזה הממלכתית של יד ושם הונצחה על גבי בול דואר חדש של השירות הבולאי

השירות הבולאי בחברת דואר ישראל הנפיק בול חדש, המנציח את נושא ההצלה בידי יהודים בתקופת השואה. את הבול עיצבה רותם שריר ממודיעין, סטודנטית שנה ד' לתקשורת חזותית במסלול האקדמי המכללה למינהל בראשון לציון ככרזה במסגרת התחרות "מעצבים זיכרון" שעורך יד ושם מידי שנה לעיצוב הכרזה הממלכתית לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה. הכרזה שעמדה בסימן "הצלה בידי יהודים בשואה- סולידריות בעולם מתפרק" נבחרה על ידי השירות הבולאי להיות מונצחת בבול לציון יום זיכרון לשואה ולגבורה. ערך הבול 10 שקלים והוא מוצע למכירה החל מהשבוע במאות סניפי הדואר, לקראת יום השואה שחל השבוע.

בבול שעיצבה רותם שריר יש רישום פחם של שני זוגות רגליים החולקות זוג אחד של נעליים. הבול משקף במלוא העוצמה את שותפות הגורל היהודי בתקופת השואה. הרגליים אינן מרמזות לזהות המגדרית של הנועל אותן, אך רישומן המדוקדק והרגיש מפצה על היעדר הזהות ומדגיש מסר הומניסטי על האדם.



אלחנן שפירא, מנהל השירות הבולאי בחברת דואר ישראל מסר: "הכרזה הצליחה לרגש ולגעת בכל אחד מאיתנו, כאשר הבול מהווה נדבך נוסף בהנצחת תולדות העם היהודי ובזכר השואה והגבורה. בול זה הוא סמל לסולידריות והצלה בתנאים מחרידים שהדעת אינה סובלת. אני תקווה שבהנפקת הבול נעביר את רעיון ההצלה ששזור בהיסטוריה של עמנו ואת האמנות המרגשת שנוגעת בכל אחד מאיתנו ודרכה מועבר המסר "לזכור ולא לשכוח".

מנימוקי חבר השופטים של יד ושם לבחירת הכרזה: הרישום מצליח להעביר את תחושת הפגיעות והשבריריות של חיי היהודי בשואה, ובכך הוא מקבל תזכורת להיותו של היהודי קורבן נרדף בתקופת השואה, ויחד עם זאת הוא חווה את המעשה האצילי של שותפות הגורל בחלוקת זוג הנעליים – רכושם הדל של האסירים, השותפים לגורל שנכפה עליהם. כל אחד מהשניים נשאר יחף בעצמו, ובעצם הקרבתו נעל אחת למען רעהו הפגין סולידריות וחמלה. ההליכה נוטעת במתבונן אסוציאציה לצעדות המוות, והרקע הלבן המקיף את רישום הפחם נדמה למרחבי השלג שבתוכם התבוססו שיירות האסירים".

רותם שריר, סטודנטית לעיצוב וחדשנות במכללה למינהל מסרה: "אני מתרגשת וגאה לקחת חלק בפרויקט שמטרתו להנציח את זכרם של בני עמי. בחרתי להמחיש את ההקרבה והנתינה שלא היתה מובנת מאליה בתקופה קשה זו. האופן בו אדם חולק במועט שיש לו על מנת לתת חיים לאחר ריגש אותי מאוד ובחרתי לתת מקום דווקא לרגעים האלה, שלרוב אינם מוזכרים. זה המעט שאני יכולה לעשות בכדי להוקיר כבוד עבור אותם אנשים אשר ויתרו על טובתם האישית למען הצלת נפשות. העשייה הכניסה בי תחושת משמעות ושייכות גדולה."


אין תגובות

תגובות לכתבה:

כתיבת תגובה: