זהירות בכשרות: הרב הילל מאירס מרבני כשרות איגוד הרבנים בישראל מסביר על הסכנה בשום בצל וביצה.

הלכות לינת לילה בשום בצל וביצים קלופות.

הרב הילל מאירס שליט"א – מרבני ארגון הכשרות איגוד הרבנים בישראל.

מקור החיוב להיזהר בזה

א. מובא בגמרא מסכת נדה (דף יז עמוד א) בשם ר"ש בן יוחי, שהאוכל שום קלוף ובצל קלוף וביצה קלופה שעבר עליהן הלילה מתחייב בנפשו ודמו בראשו (וצריך ביאור מה מיוחד במאכלים אלו שדוקא עליהם שורה רוח רעה. וכמדומה שלא נתבאר טעם הדבר).

וגדולי הפוסקים הביאו דבר זה להלכה, הלא המה : הפרי חדש יורה דעה (סימן קטז אות ט), השלחן ערוך הרב (הלכות שמירת גוף ונפש אות ז), ערוך השלחן יורה דעה (שם סעיף כב), ועוד רבים ועצומים.

החיוב להיזהר בזה גם כשמונחים בכלי סגור

ב. בגמרא (שם) מפורש, שגם באופן שמאכלים אלו מונחים בסל וצרורים בבגד וחתומים רוח רעה שורה עליהן.

ולפי זה לא יועיל להניח מאכלים אלו בתוך מקרר או מקפיא כדי למנוע מהרוח רעה לשרות עליהן (שלחן ערוך המקוצר חלק ד' סימן קלט סק"מ, שו"ת ברכת יהודה חלק ב' חלק יורה דעה סימן ז אות ח, שו"ת אבן חן חלק ב' סימן יב).

כשמשאיר עליהם שורש או קליפה – מותרים

ג. כן הוא בגמרא (שם) שאם שייר בהם את קליפתם או את עיקרם – דהיינו השערות שבראש השום והבצל – אין חשש.

ומספיק שישאר עליהם אפילו קצת מן הקליפה או השורש כדי שיהיו מותרים (ראה שלחן ערוך הרב שם, ובן איש חי שנה ב' פרשת פינחס אות יד, ובשו"ת יביע אומר חלק ב' חלק יורה דעה סימן ז אות ט).

ד. שיני שום קלופות, שהוציאו פלחי השום מבית גידולם, שלא על ידי סכין, וממילא נשאר בהם מקום החיבור לשורש, הרי זה נחשב כחלק מקליפתם, לכן אין בהם חשש לינת לילה (שלחן יוסף עמוד צו בשם הגר"ע יוסף זצ"ל).

ה. ביצה שנסדקה ויצא מעט ממנה החוצה, אפשר להקל שאינה נחשבת בגדר "ביצים קלופות" (אשרי האיש חלק יורה דעה חלק א' פרק ז' סעיף יג בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל).

כשמעורב בהם מאכל נוסף – מותרים

ו. המקור להיתר זה נמצא בסמ"ק (סימן קעא). וכ"כ הבן איש חי (שם). וכן הוא בספר שמירת הגוף והנפש חלק א' (עמוד כה) בשם מרן החזון איש זצ"ל. וכן פסקו בשו"ת יביע אומר (שם) ובשו"ת אבן ישראל חלק ט' (סימן קכו אות ג).

ז. אם עירבו שום בצל וביצה קלופים בשמן ומלח, והתערובת ניכרת בכל החלקים – מותר (הגר"נ קרליץ זצ"ל בספר חוט שני על עניני סכנה עמוד עז).

אולם בצל שלם שמרחו אותו במעט שמן או במעט מי מלח, אין זה נקרא תערובת, ואם עבר עליו הלילה אסור לאכלו (שלחן יוסף עמוד צה).

ח. לפי זה חביתה מטוגנת שעבר עליה הלילה – מותרת באכילה (וכ"כ בשו"ת ישכיל עבדי חלק ז' סימן מד שאלה ד, דכיון דנתערב בה שמן וכדומה, הרי נשתנה מברייתה. וכ"כ בספר ארחות רבנו חלק א' עמוד שעו אות יד בשם הגר"י קניבסקי זצ"ל שאמר שכמדומה שכן הורה החזון איש זצ"ל).

ט. בצל או שום המבושלים במרק שיש בו טעם, אף אם אין במרק עוד ירקות, אפשר להקל ולאכלו כשעבר עליו הלילה, מאחר וטעם המרק בלוע בהם (שלחן יוסף שם).

י. בצלים קלופים המעורבים עם ירקות בסלט וכדומה, מותר לאכלם אף אם עבר עליהם הלילה כיון שניתרים בתערובת (זבחי צדק סימן קטז ס"ק סא, הליכות עולם חלק ז' עמוד ריד, ושלחן ערוך המקוצר שם סעיף יג).

יא. שום בצל וביצה קלופים שעבר עליהם הלילה כשהם שרויים במים – נאסרו (ספר הכשרות פרק יח הערה נג).

יב. בצל וביצה המעורבים יחד, יש טענה לומר שתערובת של שני מאכלים אלו לא מועילה למנוע שלא תשרה עליהם רוח רעה (חוט שני שם).

יג. מנהג המאפיות בארץ ישראל להקל להשתמש בביצים חיות קלופות שעבר עליהם הלילה אם מעורב בהם כשני אחוז סוכר ועוד דברים (הגר"י וייס זצ"ל בעל המנחת יצחק, הובא בשו"ת תשובות והנהגות חלק ג' סימן רנו. אמנם ע"ש דעתו בזה. וע"ע בשו"ת יביע אומר חלק י' חלק יורה דעה סימן ט).

ביצה מבושלת

יד. יש מי שסובר שכל האיסור לאכול ביצה קלופה שעבר עליה הלילה הוא דוקא בביצה חיה ולא במבושלת (שו"ת בית שלמה חלק א' חלק יורה דעה סימן קפט).

אולם דעת רוב האחרונים לאסור גם ביצה מבושלת שעבר עליה הלילה וכמו שכתבו בשו"ת יד מאיר (סימן יט) ובשו"ת דגל אפרים (סימן כח) ובשו"ת קב זהב (סימן יד) ובשו"ת פרי השדה חלק ג' (סימן סא אות ב). וכ"כ בשו"ת שבט הקהתי חלק ב' (סימן רמז). וע"ע בשו"ת יביע אומר חלק ב' (חלק יורה דעה סימן ז אות ו).

והוא הדין לגבי ביצה קלופה צלויה שאם עבר עליה הלילה אסורה באכילה (שלחן ערוך המקוצר שם).

שום בצל וביצה קלופים טחונים

טו. שום בצל וביצה קלופים טחונים, שעבר עליהם הלילה – אסורים (כן מבואר בתוספות שבת דף קמא עמוד א ד"ה הני פלפלי, וביצה דף יד עמוד א ד"ה איכא).

וכן פסק למעשה בספר חוט שני (שם). וכ"כ בשו"ת שבט הקהתי (שם) שגם אם הוא חתוך או שחוק ואינו שלם ועבר עליו הלילה – אסור.

אבקת ביצים

טז. מותר לאכול ולהשתמש באבקת ביצים המיובאת מחו"ל (שו"ת יביע אומר חלק ב' חלק יורה דעה סימן ז אות ז, שכן נתפשט המנהג על פי הגרצ"פ פראנק זצ"ל. והסביר שם הטעם שלא חיישינן לביצה קלופה שעבר עליה הלילה, שכיון שנתיבשה ולא ראויה לאכילה הוה ליה כי עפרא בעלמא עד שיגבלוה כדרכה ותחזור כבראשונה. ומכיון שחומרא זו אינה אלא סגולה אין לנו אלא מה שאמרו חכמים ביצה קלופה כברייתה, מה שאין כן בזו שנשתנית מברייתה ואין עליה שם ביצה).

שבבי בצל ושום

יז. שבבי בצלים יבשים או שום יבש, וכן אבקות בצל או שום, כיון שאינם ראויים לאכילה כמות שהם, וצריכים ריכוך ובישול (בכדי שיחזרו לברייתם), לכך אין בהם איסור לינת לילה, ומותרים באכילה (שלחן יוסף עמוד צו).

בצל ירוק

יח. האיסור לאכול בצל קלוף שעבר עליו הלילה, זהו דוקא בבצל סתם, אבל לא בבצל עלים הנקרא בצל ירוק (ספר מעשה איש חלק ב' עמוד קלו שכן העיד הגאון רבי שמריהו גריינימן זצ"ל בשם דודו מרן החזון איש זצ"ל. וכן הביא בספר הכשרות למעשה עמוד שצד בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל).

גדר לינת הלילה

יט. אמנם בשו"ת דברי יציב חלק ב' (סימן טז) סובר שדוקא אם מאכלים אלו היו מונחים כשהם קלופים במשך כל הלילה נאסרים באכילה. וכך נראה שסובר בשו"ת שרגא המאיר חלק ח' (סימן צ אות ז).

אולם דעת הגר"ע יוסף זצ"ל שהשעה הקובעת ללינת הלילה, היא שעת עלות השחר, ולכן מפעלים הפתוחים עשרים וארבע שעות, ונקלפו שם בצלים קודם עלות השחר, יש לטגנם קודם שתעבור עליהם שעת עלות השחר (שלחן יוסף עמוד צד).

וכ"כ בשו"ת שבט הקהתי חלק ב' (סימן רמז) שיש ליזהר שלא לקלוף בסוף הלילה ביצים ושום, באופן דברגע עלות השחר יהא השום והביצה קלופה. ושכן שמע מעד מהימן דהרב הצדיק רבי יעקב לאנדוי ז"ל אב"ד דבני ברק הקפיד דבבתי חרושת שהיו תחת השגחתו דלא ישאירו בשעת עלות השחר ביצה קלופה ואל יפתחו אז הביצים.

סכין שחתכו בו בצל קלוף

כ. אם חתכו בצל קלוף שעבר עליו הלילה, אין צריך להגעיל את הסכין (שו"ת שבט הקהתי חלק ד' סימן רג, ובתנאי שיסכימו עמו גדולי הוראה).

עובד שטעה והשאיר מאכלים אלו קלופים

כא. עובד שטעה וקילף מאכלים אלו ועבר עליהם הלילה, אי אפשר לחייבו לשלם על הנזק שגרם (על פי שלחן ערוך חושן משפט סימן שפה סעיף א שהמזיק את חבירו היזק שאינו ניכר בשוגג או אונס פטור).

אין תגובות

תגובות לכתבה:

כתיבת תגובה: