אלול הוא החודש האחרון בשנה לפי הלוח שנקבע על ידי חז"ל, חודש זה מסמל את תחילת שנת הלימודים החדשה, את סוף הקיץ ונקרא בפי כל כחודש "הרחמים והסליחות", הנקרא בשם זה בגלל מנהגי התשובה הרבים הקיימים בו.
בראש חודש אלול עלה משה להר סיני בפעם השלישית, כדי לרצות על חטא העגל ולקבל את לוחות הברית.
אחד מהמאורעות שהתרחשו בחודש אלול הוא – בריאת העולם שנברא בתאריך כ"ה באלול.
מנהיגי החודש: בחודש זה משכימים מוקדם בבוקר על מנת לומר את תפילת 'הסליחות', בהם אנחנו מבקשים מהקב"ה סליחה וכפרה על כל החטאים שעשינו במהלך השנה ומבטיחים שלא נשוב עליהם שוב.
החל מראש חודש אלול נוהגים להוסיף בתפילות שחרית ומנחה את המזמור 'לדוד ה' אורי וישעי' לפני עליינו לשבח.
בקרב חסידי חב"ד, נוהגים לומר בכל יום מימי חודש אלול ועד יום הכיפורים ג' מזמורים תהילים אחר תפילת שחרית, כאשר את הפרקים האחרונים משלימים ביום הכיפורים, מנהג זה מיוחס להוראתו של הבעל שם טוב הקדוש לתלמידו המגיד ממזריטש.
כמו כן, נוהגים לתקוע בשופר בכל יום מימי החודש וזאת על מנת להוסיף בהתעוררות התשובה והכפרה לפני הקב"ה.
יש שנהגו להוסיף בחודש אלול בכל איגרת שלומים את האיחול "לשנה טובה ומתוקה תיכתב ותיחתם".
בעל התניא מביא שבימי חודש אלול "המלך נמצא בשדה", כלומר בחודש אלול קל יותר להתקרב אל ה' משאר ימות השנה, הקב"ה מגיע מוכן לשמוע ולסלוח לנו, מה התפקיד שלנו? רק לבקש מחילה וכפרה, וכבר יסולח לנו ויינתן לנו שנה טובה ומתוקה.