רצוננו לראות את מלכנו | יוסי סולומון

את הטור הזה אני כותב מתוך געגוע עז לנשיא הדור, הרבי מליובאוויטש, הרבי שהמוטו המרכזי שלו היה אהבת ישראל, הרבי שדאג לכל יהודי ויהודיה בכל מקום בעולם, הרבי שדאג לעודד ולהרגיע את עם ישראל במצבים המסוכנים והקשים ביותר כמו במלחמת המפרץ לדוגמא, אז הבטיח הרבי שאף יהודי לא יינזק מהטילים של סאדאם חוסיין שאיים בטילים כימים ואכן הרבי צדק ואף יהודי לא ניזוק מהמלחמה, הרבי שבניגוד לחסידיות גדולות אחרות בארץ לא העמיד מפלגה לכנסת בטענה שמפלגה זהו משורש פ.ל.ג המסמלת על פילוג בעם ישראל חלילה, הרבי שדאג להתייחס ולענות בעצמו לכל מכתב שנשלח אליו ואפילו לציורים של ילדים קטנים ששלחו לו.

עשריים ותשע שנים לאותו יום מר ונמהר – הסתלקותו של הרבי מליובאוויטש, עשריים ותשע שנים שבהם בניגוד לתחזיות של גמר תנועת חב"ד אחר הסתלקותו תנועתו רק הלכה והתעצמה, אלפי שלוחי חב"ד פרוסים בכל רחבי הגלובוס, בכל מקום לומדים ומתחזקים מתורתו הקדושה, וכאשר שרי הממשלה טסים לפגישות מדיניות בארה"ב הם לא מרשים לעצמם לוותר על הפגישה עם הנשיא הגדול ביותר – הרבי ומבקשים לעצור בניו יורק על מנת להגיע לאוהל הקדוש ולבית מדרשו אשר משם יוצא אור גדול וקדוש לעולם כולו בניין 770 בקראון הייטס.

29 שנה שבהן אנחנו מרגישים יתומים וזועקים רצוננו לראות את מלכנו! רצוננו לחזות שוב במלך שידענו כולם שהוא נביא ה', ברבי שידע לתת לנו את ברכתו המרגיעה והמבטיחה כל כך שהיית מכוונת אותנו לבצע את הדבר הנכון ביותר עבורנו.

נשתדל ללכת לאור משנתו והוראותיו, לאהוב כל יהודי כפי שרשום בלוגו של תנועתו "כל הלב לכל אחד", והלוואי שבזכות כך נזכה סוף סוף לחזור ולחזות בפניו הקדושות של הרבי והפעם לנצח בקרוב בימינו, אמן!

(צילום: רבי דרייב).
אין תגובות

תגובות לכתבה:

כתיבת תגובה: