פרשת השבוע בהעלותך, במרכז הפרשה מופיע המשך מסעו של יתרו עם בני ישראל שמגיע רק לאחר שמשה רבנו מפציר ביתרו להמשיך עם ישראל במסע במדבר, שכן היה לאחד מהם בשבתו איתם ובראותו את הניסים והנפלאות שעשה ה' עם בני ישראל.
נשאלת השאלה, מדוע משה רבנו מתעקש שחמיו ימשיך איתו במסע העם במדבר, לכאורה אם יתרו רוצה ללכת לדרך חדשה משלו שילך, למה משה רבנו צריך להפציר ביתרו שימשיך איתם במסע?
התשובה היא, משה רבנו פועל כאן מתוך כיבוד חמיו, הוא יודע שהאמת שיתרו מעוניין להמשיך במסע עם בני ישראל אך לא מרגיש בנוח בזה ומשום כך יתרו פונה למשה רבנו ומודיע על עזיבתו ויציאתו לדרך חדשה, אבל משה רבנו זיהה שיתרו פועל בגלל אי הנוחות שלו כזר שנמצא בתוך מחנה של עם אחר שנמצא בראשית דרכו לארצו המובטחת לו ולכן אמר משה רבנו ליתרו "אל-נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ: כִּי עַל-כֵּן יָדַעְתָּ, חֲנֹתֵנוּ בַּמִּדְבָּר, וְהָיִיתָ לָּנוּ, לְעֵינָיִם".
נלמד ממשה רבנו לשים לב אל צורכי האחר (במיוחד אם הוא חמיך) ולכבד אותו.