"פיתוח העיר אילת זה אתגר לאומי ולא בעיה מקומית – יש להוביל באופן מיידי תוכנית לאומית להצלת העיר לפתרון אתגרי התחבורה, התעסוקה והבריאות", כך אמרה אליזבת זלינסקי פעילה חברתית למען תושבי העיר אילת.
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ, בחר להגיע בביקורו הראשון מחוץ למשרד לאילת, נפגש עם ראש העיר אלי לנקרי, ואמר "רכבת לאילת תדחוף את העיר קדימה. אנחנו מגויסים למען אילת".
"על פניו נשמע מבטיח. אבל תושבי אילת שבעים מהבטחות והמדבר מלא באכזבות," אומרת אליזבת זלינסקי ומוסיפה כי "פוליטיקאים רבים הגיעו לעיר עם הבטחות שנשכחו בטיסה בחזרה למרכז.
דוגמא טובה לכך היא שדה התעופה רמון, שתושבי אילת התנגדו להקמתו. התחזיות של הממשלה היו שיעברו בו מיליוני נוסעים בשנה בדרכם לחופשה באילת, אך נכון לעכשיו הוא מוגדר ככישלון, השדה עומד השדה ריק, עם מעט מאוד תנועה מחו"ל.
עליתי לאילת ביחד עם משפחתי מהכפור של סיביר לפני 12 שנים. התאהבתי באנשים הטובים, בקהילה הייחודית, בשקט של ההרים ובנופים הנהדרים של ים סוף.
אך, לצערי אילת נמצאת בתהליך דעיכה והבעיות מחריפות עם הזמן. ריחוקה הגיאוגרפי וכלכלת ה שניזונה באופן כמעט בלעדי על תעשיית התיירות מחייבים את משרדי הממשלה לטפל במגוון הסוגיות הדורשות פתרון כי האתגרים של העיר הם בעיה לאומית.
לאורך השנים משרדי הממשלה מתקשים לקבל החלטות בנוגע לאילת והמשמעויות שאין התקדמות בפיתוח העיר, שמוצפת במסתננים שלא כחוק, בעיקר מסודאן ומאריתריאה שהגיעו כדי ״לפתור״ את בעיית המחסור בעובדים.
לאחר כיבוש העיר אילת ב 1949 במבצע עבדה החזון היה להפוך אותה לעיר חלומות כמו ניס בריוויירה הצרפתית, מונקו, לאס וגאס. חיילי חטיבת הנגב שהניפו את דגל הדיו המפורסם האמינו בכל ליבם שהעיר הזאת תהיה חלק מהגשמת החלום הציוני.
לעומת זאת במציאות תושבי העיר סובלים מאי שוויון מתמשך וסובלים מאתגרים תחבורתיים, בריאותיים ותעסוקתיים.
יש לקדם באופן מיידי תוכנית לאומית להצלת העיר האילת שתכלול את פיתוח התחבורה והקמת מסילת רכבת לעיר, בנוסף יש לפעול למען פיתוח התעסוקה, ולהפוך את שדה התעופה השומם לשדה תעופה בינלאומי מבוקש."
לסיום אומרת אליזבת זלינסקי כי "הצלת אילת חייבת להיות יעד לאומי חשוב ובראש סדר היום הציבורי."
היתה עיר טובה עד סוף שנות התשעים, לאחר מכן בהתחלה בקצב איטי, התחיל להתחרבן הכל, מפעלים נסגרו ותעשיות נעלמו בהדרגה , התקווה האחרונה שנשארה היתה במכרות תמנע, תקווה שנעלמה כי גם מזה עשו קרקס , כל העיר תלויה בתחום המלונאות , תיירות פנים של בהמות , כי תיירים מח"ול, כבר כמעט לא מגיעים בצדק , אלימות ופשע , הימורים , כי למה יכולים אוכלוסיה שכמעט כולה בקושי מגרדים את ה7000 בחודש לצפות, אין עתיד , שכר עלוב בכל תחום, חוסר עניין, תיירות של וועדים ושאר סוגי חזירים, פשוט כלום , אין תקווה לעתיד, מצדהשני בניה מטורפת , אילת שהיתה קטנה ושופעת , ואנשים שבאמת היו טובים, היום מפלצת בטון חסרת רגש עם צחנת מזון תעשייתי , ובתי מלון שעולים ביוקר , בחול הייתי שבועיים שמחיר שכאן לא היה מספיק ליומיים… המדינה בשיתוף קברניטי העיר השמידו כל יוזמה חיצונית שהגיעה לעיר ולשחרר את האילתיים מתלות בלעדית בענף משעמם , חסר עתיד ותכלית , שגוזל המון זמן חיים ומשלם כמעט אפס בהשוואה….