תגובות

החייל הישראלי עלה על מטען, זק"א העבירו אותו לבית החולים בקייב

אזרח ישראלי שנפצע בקרבות באוקראינה כשעלה על מטען הועבר מחרקוב לבית החולים בקייב במצב קשה, במאמצים מרובים של ארגון זק"א ומשרד החוץ, הבקשה הראשונה: "תביאו לי תפילין"

למוקד הבינלאומי של זק"א התקבלה פנייה על אזרח ישראלי – טיצינהגנדי, תושב נתניה שנפצע לפני כשבועיים בקרבות בין אוקראינה לרוסיה, הוא פונה ע"י הצבא לביה"ח בחרקוב ובמאמצים של זק"א ומשרד החוץ הועבר במצב קשה לטיפול בביה"ח בקייב.


נחמן דיקשטיין סגן מפקד זק"א באוקראינה: "עם קבלת הקריאה על פציעתו של החייל, אזרח ישראלי, יצרנו איתו קשר והבנו שהוא נפגע בגפיו התחתונות ומרסיסים בפניו. מפאת פציעתו הקשה היה קושי לשחררו לביה"ח אחר. כאן נכנסו לתמונה: אולג וישניאקוב המשמש כקונסול הכבוד של ישראל באוקראינה ויועציו אלברט פלדמן ואלריטרסוב. אולג שלח פניות לראשי משרד הבטחון ומשרד הבריאות באוקראינה וביקש מהם את התערבותם לשחררו. ביום שלישי בלילה קיבלנו מהם תשובה חיובית שניתן לשחררו ואתמול (רביעי) במבצע לוגיסטי עם רופא ופרמדיק הוא הועבר באמבולנס לביה"ח בקייב להמשך טיפול מורכב שעליו לעבור".

דיקשטיין מודה למעורבים: "תודתנו נתונה לאנשי משרד החוץ, אולג וישניאקוב המשמש כקונסול הכבוד של ישראל באוקראינה, וליועציו המסורים אלברט פלדמן ואלרי טרסוב, שמרגע שפנינו אליהם לסייע בממשל ובשלטונות לא חסכו כלום ועשו הכל על מנת שנוכל להעבירו לביה"ח אחר. תודתנו נתונה לרב משה פימה מ'יד ישראל'  שתרם כל מה שהיה צריך להצלחת המבצע המורכב".

עוד משתף דיקשטיין מרגע מרגש: "כשהגענו לביה"ח בקייב החייל ביקש ממני שהוא רוצה להניח תפילין והוא מבקש שאדאג שמישהו יבוא כל יום להניח לו תפילין. בשיחה עם הרב משה פימה הוא הבטיח לחייל שיעשה הכל שיוכל להניח תפילין מדי יום, ואכן תוך זמן קצר תורם מניו-יורק תרם זוג תפילין חדשות עבורו.

טיצינה גנדי, החייל שנפצע מספר: היינו במבצע ביער 4 חיילים, 2 מקדימה ואני וחברי מאחורה, במרחק לא רב. השניים הראשונים עלו על מטען ונהרגו במקום. אני וחבר שלי עלינו על מטען נוסף ונפצענו. בעקבות הפציעה הקשה ברגליים, זחלנו על הידיים ביער זמן רב כדי להגיע לחיילים שיטפלו בנו על אף שהיינו עם פגיעות קשות ברגליים. הנס הגדול שלי שנשארתי בחיים, אני מודה לה' על כך שזכיתי להכיר את נחמן ואשתו וולרי שהגיעו אליי ממש משמיים כמלאכים, יחד עם אנשי משרד החוץ וקונסול הכבוד של ישראל באוקראינה. אם לא הם, עקב הפציעה הקשה הייתי נשאר בבי"ח שם ובעוד שבוע כנראה כבר לא הייתי בחיים. אני צריך לעבור עוד ניתוחים ושיקום, אבל הכי חשוב שאני נשארתי בחיים".


אין תגובות

תגובות לכתבה:

כתיבת תגובה: