בתי ספר, מסגדים ואפילו בתי חולים: צה"ל חושף – תשתיות חמאס בלב האוכלוסייה בעזה

התמונה של מחסן אמל״ח המשתייך לארגון טרור שממוקם ליד מרפאה או בית ספר, לא חדשה לישראלים, ולעולם? כבר שנים שארגוני טרור ברצועת עזה משתמשים במבנים אזרחיים, דתיים, והומניטריים כמגן אנושי. אבל כמה זה נפוץ?

זה לא סוד עבורנו שאוגדת עזה היא גזרה לא רגועה. חלק מהאתגרים בהם נתקלים המפקדים בשטח סובבים סביב השאלה כיצד לפעול באזור כל-כך אזרחי ומורכב. ארגוני הטרור ברצועה, ובראשם 'חמאס', מנצלים את התוואי האזרחי בשביל לקבוע את חוקי הלחימה בעצמם.


לאחר מבצע 'שומר החומות', למשל, אשר במהלכו הותקפה מנהרת טרור תת-קרקעית של חמאס, נחשף פיר כניסה שמוביל לרשת שלמה, הממוקמת מתחת לאוניברסיטה האיסלאמית. האוניברסיטה מונה כ-20,000 סטודנטים, ומהווה מוקד כוח פוליטי, חברתי, ותרבותי. המטה הראשי של אונר"א במזרח התיכון ממוקם גם הוא בסמוך למנהרות.

נחשף גם אתר לייצור ותיקון אמצעי לחימה של חמאס, הממוקם בבניין המשמש למגורים וצרכים אזרחיים אחרים. האתר מיועד לפעילות טרור וביסוס תשתיות ברחבי הרצועה, ונמצא במרחק של 45 מטרים ממסגד, 55 מטרים ממרפאה של אונר"א ו-60 מטרים מבית החולים שיפא, בית החולים המרכזי והחשוב ברצועת עזה. בבית החולים מטופלים בכל יום אלפי חולים והוא מעסיק כ-1,000 עובדים.

במהלך השנים בית החולים וסביבתו שימשו לצרכי טרור: כבר בינואר 2009, במהלך מבצע "עופרת יצוקה", חשף השב"כ כי בכירי חמאס מנצלים את בית החולים למקום מסתור. בשנת 2014, במהלך מבצע "צוק איתן", דווח ב'וושינגטון פוסט' כי משרדי בית החולים משמשים כמפקדה ראשית של חמאס, ופעילי הארגון נצפו מתהלכים במסדרונות בית החולים. אתר ייצור האמל"ח מכיל חומרי נפץ וחומרים דליקים, אשר עלולים להתלקח ולהתפוצץ, כל זאת בזמן ששוהים בלתי מעורבים בבניין.


מקרה נוסף הוא מחסן אמל״ח של חמאס הנמצא בתוך מסגד ״אלשהיד״ – מסגד בו מתקיימים חוגי ספורט, קורסי עזרה ראשונה, פעילויות לילדים ופעילות של תנועת נוער. המחסן מוסווה בלב שכונה אזרחית וסמוך לספרייה ציבורית במימון בנק גרמני.

מה שפחות ידוע, הוא שבנוסף למחסנים ובסיסי האימונים של אותם הארגונים, נבנות גם רשתות תת-קרקעיות בתוך השכונות השונות ברצועה. המנהרות עוברות מתחת למבנים הכרחיים לאורח החיים האזרחי, בידיעה שתקיפה של אותם יעדים תהיה פרובוקטיבית. אם המנהרות קורסות, יקרסו איתן גם בתי חולים, מסגדים, אוניברסיטאות או מפעלים.

דוגמה עדכנית היא מנהרת הטרור התת-קרקעית של חמאס בשכונת תפאח בעיר עזה. המנהרה משמשת לאחסון אמל״ח ולהתניידות פעילי טרור של חמאס, וממוקמת בסמוך למפעל "פפסי" הפועל בזכיינות, ולבית הספר היסודי "דראג'" של אונר״א, אשר בחירום משמש כמחסה מוכרז ל-2,500 איש.

כמו-כן, אותרו מחסן אמל"ח ופיר מנהרת טרור בבתיהם של שניים מפעילי הארגון. הראשון הוא מחמוד צלאח מחמד אבו ע'אלי- פעיל במערך הייצור של חמאס, שעל גג ביתו התגלה מחסן אמל"ח. ולא רק את ביתו הוא מסכן – הבית מוקף בבתי מגורים נוספים וממוקם בסמוך למרפאה של אונר"א, שנמצאת מעבר לכביש ומעניקה מענה רפואי לכ-15 אלף איש.

הפעיל השני הוא עומר עוני עוץ' מחיסן, פעיל ארגון הטרור חמאס ואחראי האימונים בגדוד שג'אעיה, שבביתו נמצא פיר מנהרה במרחק 60 מטר מבית ספר המונה כ-20 כיתות ומשמש כמחסה לפליטים בזמן חירום, ובמרחק 30 מטר ממסגד.

המיקומים בהם התגלו התשתיות מציגות תמונת מצב קשה ועצובה, בה ניצול וחוסר אנושיות הם דרך פעולה. האויב מסתיר תחת אפם של חפים מפשע את התשתיות למלחמה הבאה, ובכך שם אותם, בניגוד לרצונם – בחזית המערכה הבאה. עם הדילמות שהמצב מייצר, מתמודדים מפקדים מכלל היחידות הקשורות לגזרה. הם מתנהלים מתוך ידיעה שאם לא יפעלו – אותם המקומות ישמשו לטרור. כך נוצרו התקיפות הכירורגיות והנקודתיות שצה"ל מזוהה איתן.


אין תגובות

תגובות לכתבה:

כתיבת תגובה: