"על מה חרדה הארץ" – בכותרת משמעותית זו לא פחות, בחר היום 'יתד נאמן' כפתיח למהדורת החינם הארצית שלו. הפתיח המשמעותי מהווה בעצם מאסה אדירה שלא נראתה ברחוב החרדי זה זמן רב. לא עוד כותרות עמומות של 'שמירת עצמאות החינוך החרדי' או 'חרדה מכל שינוי', אלא כתבה בשם המפורש בפירוט מלא ומדוייק של מהלכי חסידות בעלזא תוך מענה מפורט המשתרע על 3 עמודים ופורך את טענות בעלזא אחת לאחת.
מאחורי הכתבה עומדת עמידה איתנה של מרן הגרי"ג אדלשטיין שיצא בחרב ובחנית נגד המהלך, כאשר הוא מתבטא באופן נדיר נגד כל שינוי בחינוך החרדי. עיקר החשש הוא מפריצת כל המוסכמות ומתן תמריץ פרטי של 'לימודי ליבה' תמורת תקצוב, כמהלך המזמין כל מנהל לימים של רווחה כלכלית תמורת הכנסת משרד החינוך דה פקטו עמוק עמוק לתוככי מערכת הלימודים החרדית וחיסול המוכש"ר ומוסדות הפטור שאפיינה את מוסדות הלימוד לבנים מאז קום המדינה.
ללא כל ספק, מדובר בעלית מדרגה משמעותית כאשר לראשונה מתייחס יתד נאמן לביטאון 'המחנה החרדי' – בטאונה הרשמי של חסידות בעלזא, כשהוא משיב באופן נרחב ביותר על כלל הטענות שהועלו שם במטרה להסביר את הצעד המיוחד אליו הגיעו בחצר.
במשך שבועות ארוכים מנהל 'המחנה החרדי' מאבק הסברה לפיו אין שום סיבה בעולם לפיה ציבור עובדי ההוראה המאוגדים תחת החינוך העצמאי, ייהנו מתנאי העסקה ושכר טובים יותר דבר שלא זוכים לו כלל עובדי מוסדות הפטור ובכלל זה ה'מלמדים' במוסדות החינוך של מרכז מוסדות בעלזא בארץ. שם גם תקפו קשות את הנהלת החינוך העצמאי על סירובה לצרף את התתי"ם של בעלזא תחת חסותה, וראו בכך קרב עקרוני לשיפור תנאי השכר.
במאמר ב'יתד נאמן' תחת שם הכותב הרב שמואל בראון, חושף הכותב כי לאורך כל שנות קיומו של החינוך העצמאי שעמד תחת הנהגת כל הזרמים ביהדות החרדית כמו ה'פני מנחם' מגור וה'נתיבות שלום' מסלונים שהיו דומיננטיים בחברי ההנהלה, ההוראה הייתה 'מעלין בקודש ואין מורידין', כל מוסד הנמצא במסגרת דתית נמוכה יותר – יוכל להצטרף לחינוך העצמאי שנוסף כגוף הצלה מול זרמי החינוך הממלכתי, בעוד מוסד המתנהל בעצמאות רוחנית מוחלטת כמו כלל תלמודי התורה, אין לצרף אותם אל ה'חינוך העצמאי' ובכך 'להכפיף' אותם ברמה מסויימת לגורמי הפיקוח במשרד החינוך. בהתאם לכך חושף הכותב, סורבה פנייתם של מוסדות בעלזא בהתאם מוחלט לאותה הוראה של מיידי החינוך העצמאי מאז הקמתו ועד היום, ממנה אין לשנות.
באופן חריג, מסייג 'יתד נאמן' כי "הנושא הוא לא במה שנוגע למוסדות של חסידות בעלזא המעטירה המתנהלים תחת הנהגת כ"ק האדמו"ר מבעלזא שליט"א מזה למעלה מיובל שנים לאויש"ט, לא באנו להתערב בניהול מוסדות אחרים הכפופים להנהגה הרוחנית שלהם. הנושא המרכזי הוא העובדה שהכריזו בכותרות ראשיות שאין המדובר רק במוסדות אלו על כך דברינו אמורים"
בעקיצה חדה ומרומזת, מצין העיתון את החלטת מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בה חבר כ"ק מרן האדמו"ר מבעלזא, מיום ראשון ד' באייר תשע"ג בו חתמו מרנן האדמורים על 'קול קורא' בו נכתב: "לא יערכו בתלמודי התורה ובישיבות שינויים כל שהן בתכני ובסדרי הלימוד ממה שהיו נהוג מקדמת דנא ולא ישולבו בהם את לימודי הליבה"
הכתבה החריגה בתוכנה ובכיוונה הישיר, מסמנת ככל הנראה החלטה גורפת 'מלמעלה', כזו שקיבלה את הכרעת מרן הגרי"ג שליט"א לפיה יש להלחם בהחלטה הזו בכל תוקף במטרה לבודד את האירוע הזה ולמנוע סחף של חוגים וקהילות אותם ירצו מאוד בבעלזא לראותם לצידם בכדי שלא לצאת למהלך חדשני זה באופן עצמאי.
ממידע שהגיע לידינו הרי שגם בתוככי המועצת החסידית הרוחות סוערות, כאשר כמה מחבריה בפרט אותם שהובילו בעבר קו תקיף ונוקשה בכל הקשור לעצמאות החינוך החרדי, מאיימים להחרים את ישיבות המועצת אם זו תדון בנושא ותעניק לגיטימציה כלשהיא לשינוי מעמד התתי"ם החרדיים.
ללא כל ספק, למרות מערכת הבחירות המשותפת הניצבת כבר מעבר לאופק, מדובר במהלך גדול ומשמעותי שמעניין יהיה לנבא את השלכותיו. האם ההסדר העקרוני שהושג באופן אירוני דווקא מול הדמות המזוהה ביותר עם 'ממשלת השמד' של בנט לפיד – שר האוצר איווט ליברמן, האם הצעד הזה יגיע לכדי מימוש או שמערכת הבחירות והמאבק הפנים חרדי ההולך ומתעצם סביב הנושא, יקבור את היוזמה קבורת חמור. ולא פחות חשוב מכך, מה יהיה חלקה של בעלזא המיוצגת באופן הדוק בשורות אגודת ישראל, מול המאבק הזה שהונח על השולחן במלא עוצמתו.